טיפול שיאצו לאחר לידה / מאמר מאת שיר וולוצקי ברש

האם מותר לקבל טיפול שיאצו בסמוך ללידה? כמה זמן עדיף לחכות ? מהם המצבים בהם נמליץ לטפל, ובאילו מצבים נבקש להמנע? מה היתרונות של טיפול שיאצו לאחר לידה? ואיך הורמון הרלקסין קשור לכל זה?

אלו שאלות, ששואלים אותי הרבה: גם מטופלות/יולדות לאחר לידה, וגם מטפלים בשיאצו שקצת חוששים אם ואיך להעניק טיפול בימים ושבועות הסמוכים ללידה.

אלו באמת שאלות חשובות, ולא לכולן יש תשובה חד משמעית, אבל אם נבין את הדברים שעומדים מאחורי כל השאלות האלו, אולי נבין גם את הרציונל לקבלת החלטות התואם את מצבה של היולדת.

 

לידה היא אייפקס, שיא.

אליה מגיעים אחרי 40 שבועות הריון (בממוצע), זו חוויה גופנית, נפשית ורוחנית עוצמתית, ולא בכדי יש בה השפעה כל כך גדולה על חיי ההורות/הזוגיות והתפיסה העצמית של היולדת.

כל לידה היא אחרת, כל יולדת היא ייחודית, וכמוה גם חווית הלידה שלה. סיפורי לידה ניתן למצוא בשפע, אבל היפה בהם- הוא שכמה שהם דומים, הם עדיין מאד שונים אחד מהשני, והמאתגר בזה- שעבור יולדת אחת, סיפור אחד נשמע חלום, ולאחרת הוא התגשמות רשימת הפחדים כולם.

אבל בשביל לעזור להבין אם צריך לקבל טיפול סמוך ללידה- כדאי להבין היטב את סיפור הלידה של היולדת, ברמה האובייקטיבית וברמה הסובייקטיבת- כל הפרטים חשובים.

חשוב לנו לשמוע על מהלך הלידה, על התנועתיות שהיתה לה בזמן הצירים, מה הקל ועזר, ובאילו רגעים היה קשה במיוחד. חשוב לדעת אם היתה ללא משככים ואם היו אז אילו ובאיזה שלב ניתנו..חשוב לשמוע על שלב הלחיצות ולהבין באיזה מנח היתה היולדת בעת יציאת התינוק. חשוב לשמוע על ההתאוששות הפיזית והנפשית אחרי הלידה,ו- חשוב לשמוע את הנפש מבין המילים. מאד חשוב.

 

עצמות “רכות”

המבנה הגרמי עובר שינויים משמעותיים במהלך ההריון, ובלידה עצמה. הורמון הרלקסין הוא השחקן המרכזי שגורם לכם שכל הרקמה הקשה- נהיית רכה, תנועתית ומשנה מיקום. העצמות של האגן ממש זזות בלידה, נפתחות ומאפשרות יציאה של התינוק. תלונה של כאבים במבנה הגרמי נפוצה מאד בהריון ולאחר לידה.

ובמהלך ה- 6 שבועות שלאחר הלידה, ישוב המבנה הגרמי למקומו הראשוני – וזה תלוי מנוחה ושכיבה של היולדת.  תעודדו אותה לנוח. לישון. לוותר על משימות הבית, ועל טיולים בקניון. אם היא תקפיד על תקופת משכב הלידה, היא תקצור את הפירות בהמשך הדרך וזה שווה את זה.

לעיתים חייבים להתערב כבר בתקופה הזו, כי הכאבים הם חריגים, מגבילים בתנועה ומפריעים לתפקוד.

טקס סגירת עצמות

במקרים כאלו אני מקפידה להעזר בטכניקות “אוספות” “ודוחסות” וממעיטה בטכניקות מפזרות כמו מתיחות ומניפולציות. אנחנו נבקש להזין בצ’י ובדם את המפרקים, ולהזין את המחמם התחתון.

ויש אפילו ערך מוסף בכל זה, אם מדובר על יולדת שסבלה מכאבים עוד לפני ההריונות ויש לה היסטוריה של פציעות ואו תאונות, השילוב של רלקסין, ושיאצו יכול לעזור לה לפתור דברים שעד כה לא היו פתורים.

 

 

הנקה

הנה עוד סיבה להעניק טיפול שיאצו לאישה אחרי לידה. במקרים של קשיי הנקה, אבקש לראות אותה כמה שיותר סמוך ללידה, וזה במקביל לייעוץ הנקה מקצועי. בשביל לעודד זרימת חלב נרצה לעבוד עם המרידיאנים האחראים על יצירת החלב, נרצה לפתוח את חגורת הכתפיים ולדאוג למובליותבאיזור, ולהוריד מתח וחרדה. נזכור שככל שיש יותר סטרס, זרימת החלב נפגעת ונעצרת. וכאן הטיפול יתן דגש על “תנועה חופשית” והזנה של כל המרכיבים ליצירת חלב, ולתנועיות של החלב בצינוריות. יועצת הנקה מוסמכת תשלול גורמים אחרים כמו לשון קשורה, מנחי הנקה לא אופטימליים או הפרעות אחרות.

 

חווית לידה-

חויית הלידה סוללת את הדרך להורות הראשונית. אם נשאל נשים מה היה להם חשוב ומעצים בזמן הלידה, הן יגידו כמעט בהסכמה מלאה , שהדברים החשובים והמעצימים היו התמיכה שקיבלו מהסביבה, העובדה שהן היו מחוברות לתהליך והאמינו בגוף, ופרט שלישי משמעותי הוא- ש “ראו אותן”: את הקושי שלהן, את המאמץ שלהן, את היכולות והרצונות שלהם.. חוויות לידה טראומתיות אינן קשורות בהכרח רק למהלכים אובייקטיבים, אלא כמעט תמיד- קשורות למצבים סובייקטיבים הנוגעים בנק’ שציינתי.

טראומות לידה הן דברים רגישים שעלולים להתנהג כמו כדור שלג שהולך וגדל, ומושך את היולדת למטה,  עם קשיי הסתגלות, כאבים פיזיים, דכדוך ועד  מצבים חמורים כמו דכאון לאחר לידה.

כאשר אני שומעת על חווית לידה טראומתית, אני אעדיף לפגוש את היולדת כמה שיותר מהר לאחר הלידה, להחזיר אותה למקום של שקט, מקום סומך ובטוח, כזה הנזכר בגבולות הגוף ונתמך בקרקע יציבה. אנחנו נעבוד בהקשבה, בהשענות איטית ומתמשכת, עם דיאלוג התואם את האבחון. נניע במידה ונמצא גוף קפוץ וסטגנטיבי, במידה ונזהה חרדה גבוהה, עירנות יתר נעזר בטכניקות מקרקעות, מרגיעות ומטהרות חום (אם תואם אבחון)

 

טיפול שיאצו בתקופת הדימום לאחר לידה:

דימום לאחר לידה יכול להמשך בין 7-10 ימים בממוצע, יש נשים שחוות המשך דימום/הכתמות גם תקופה ארוכה הרבה יותר (רמז, ככל שהיא נחה יותר, הדימום מפסיק מהר יותר). אם קיבלנו החלטה לטפל ביולדת סמוך מאד לאחר לידה, עוד בימי הדימום, עלינו לקחת זאת בחשבון. בטיפול נזהר מהנעה חזקה מידי,  שימוש בטסובו מורידים/מניעים דם, ורוטציות גדולות שעלולות גם לא להתאים וגם להגביר דימום. חשוב להזהיר את המטופלת שיתכן ולאחר הטיפול , הדימום יתגבר /יחזור גם אם הסתיים קודם. במקרים של דימום חריג- הנמשך מעל הממוצע או בכמות חריגה, יש להפנות לבדיקת רופא בשביל לשלול שאריות שילייה ברחם וסיבוכים אחרים.

לסיכום

לטיפול שיאצו לאחר לידה, יש יתרונות רבים, אבל חשוב לזכור שצריכה להיות סיבה ממש טובה לקיים אותו סמוך ללידה, אחרת הוא יחליש את היולדת במקום לעזור לה למלא משאבים.

אם אין סיבות אקוטיות לטיפול, ההמלצה שלי היא לחכות עם הטיפול עד תום תקופת משכב הלידה (6 שבועות), או לפחות עד תום הדימום.

ואם בחרנו כן לטפל, סימן שהיתה זו בחירה מודעת, וסופר חשובה, כדי לעזור ליולדת להסתגל להורות ולהחלים – החלמה שלמה ומלאה , למלא מצברים ולנקות מטענים.